יש רק יהודי קדוש

שבת בבוקר, שכונת נחלאות הציורית מתעוררת לעוד בוקר ירושלמי אביבי רך ומתלטף בקרני השמש החמימה, הגברים כבר גודשים את בתי הכנסת, ומכל עבר נשמעות התפילות והפיוטים המיוחדים לכל עדה ועדה. בדרך לתפילה בבית הכנסת עדס, מורן ואני שמות לב לשלט חדש שנתלה על אחד הבתים הקסומים בשכונה: "אין דתי, אין חילוני, יש רק יהודי קדוש". כך, פשוט, בלי סימני קריאה, בלי אורנמנטים מושכי תשומת לב, בלי סלסולים ופיתולים, בדיוק כמו שזה נשמע. אני נעצרת להביט בשלט, וממנו אל מורן, והיא נושאת עיניה אלי בחזרה. כן... דרך ארוכה עשינו שתינו בחזרה אל ארון הספרים היהודי, אל מתיקות התורה, אל נעם השבת, אל הבית החם והמזמין של אבינו שבשמים. לא, איננו זרות, לא הלכנו לשום מקום, ולכן גם לא שבנו משם, נשמתנו לא התבלבלה ולא אבדה, היא תמיד היתה ש

פוסטים אחרונים
ארכיון
תגיות
No tags yet.