מכירים את התחושה המעקצצת הזו בבטן שלא נותנת מנוח המכריחה אותך לפתוח את הטלפון כל רגע לראות אם יש סמס חדש, או שיחה שפספסתם, ומתח פנימי שהולך וגובר מרגע לרגע למה זה לא קורה? למה הבחור/ה שהכרתם רק אתמול לא יוצרים איתכם קשר? והמחשבות דוהרות בטירוף בזו אחר זו: אולי לא מצאתי חן בעיניו, זה בטוח קשור לשמלה הכחולה הזו שלבשתי ואוף אם רק הייתי שומעת לחברה שלי והייתי לובשת משהו אחר, לא, לא, זאת העובדה שבקושי אמרתי שלום, הוא רק לא יודע שכמעט נחנקתי מהתרגשות והוא בטח חושב שלא התלהבתי ממנו.

ראש חודש אלול, על פירושו היפה "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו'), פוגש אותי במחשבות על זוגיות בת זמננו, ובשאלות האם אנו עדיין מחוייבים לאותה משמעות עמוקה לה מכוונת היהדות בבניית הזוגיות, אך כיום גם מושפעת רבות גם מאמונות העולם המערבי. הזוגות היפים והמקסימים האלו, צעירים ומאושרים, העומדים יחד מתחת לחופה וכל המשפחה המתרגשת ומאושרת מסביבם, באים בברית הנישואין ולא יודעים כי הערב המיוחד הזה אליו התכוננו חודשים רבים הוא רק תחילתו של מסע, לו אני קוראת הריון הזוגיות. גם החופות המ