סליחה מכל הלב

בס"ד שלושה ימים לפני יום הכיפורים ולפתע הסמארטפון מתמלא בהודעות סליחה.. כבר הצלחתי להבין שהמכשיר הזה יודע לעשות כמעט הכל (טוב, נו, למעט להביא לי את קפה-הבוקר שלי בדיוק כמו שאני אוהבת) אך לא קיבלתי עדכון גירסא על כך שהוא הפך להיות מכשיר פלאים לחיטוי המצפון... ובא לי לצעוק כלפי קודשא בריך הוא; הרי ממש לא לכך התכוונת כשאמרת למשה לאחר 40 יום שהיה איתך שם למעלה בהר סיני: "סלחתי כדבריך"... טוב, כמה טוב שלא היה לך אז סמארפון. שהיית שם עם המנהיג הדגול הזה, ישבתם, דנתם, הסתכלתם זה לזה בעיניים, חשבתם, בדקתם, וכשהגעת סוף סוף למסקנה שמגיע לעם ישראל שתסלח לו עשית זאת בלב שלם. סלחת באהבה, סלחת בחמלה, בחסד וברחמים גדולים. סלחת למרות שיכולת גם לנהוג עמנו במידת הדין אך גברו רחמיך על כעסך. סלחת כי 40 יו

גנבי התודעה

במהלך שנות חיי המקצועיות והאישיות גיליתי לתדהמתי כי שלוות הנפש שלי, אך גם של רבים סביבי, אינה תלויה בסודות "כיצד לא לחיות בצער", או "כיצד לחיות באושר" של העולם המודרני. האמת נמצאת לא רק באיזון בין שניהם, אך בעיקר ביכולתו של אדם, לעיתים כזו הנבנית אט-אט, להעלות את מודעותו הפנימית למצבי התודעה שמוחו יוצר. כן, זה לא סוד כי מצבי תודעה הינם דבר משתנה. המציאות תשאר אותו הדבר, אך הדרך והפרספקטיבה בה נביט בה הם שישנו את מחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו. דומה הדבר לעשרה צלמים המצלמים אותו פרח בדיוק. באופן מופלא כשנתבונן לבסוף בצילומיהם נראה תמונות שונות לחלוטין. רגע, אבל זה אותו פרח... אז מה השתנה כאן? כיצד בתמונה אחת הפרח נראה בודד, עצוב, מטושטש ודווקא עליו הקמלים אלו הם הבולטים, ואילו בצילום אחר הפרח

פוסטים אחרונים
ארכיון
תגיות
No tags yet.