בייבי בום - זוגיות טראח

בייבי – בום

זוגיות – טראח

המלחמה האחרונה בישראל הביאה עמה שתי מגמות מנוגדות בתחום המשפחתי:​

1. "בייבי בום" – עלייה בשיעור הילודה: לאחר המלחמה נרשמה עלייה משמעותית במספר הלידות.  לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2024 נרשמו יותר לידות מאשר באותם חודשים בשנת 2023 . לדוגמה, בספטמבר 2024 נרשמו 15,968 לידות, לעומת 14,878 בספטמבר 2023 – עלייה של כ-7%. מגמה זו תואמת לתופעה היסטורית שבה לאחר מלחמות ומשברים נצפתה עלייה בילודה, המכונה "בייבי בום". 

2. "זוגיות-טראח" – עלייה במשברי זוגיות וגירושין:  מנגד, המלחמה גרמה למשברים בזוגיות, שהובילו לעלייה בפניות לייעוץ זוגי ולגירושין.  אוכל להעיד מתוך הקליניקה שלי כמו גם של מספר רב מאד של קולגות על זוגות שחווים קשיים בעקבות הפערים שנוצרו בין המציאות בשדה הקרב לבין החיים בבית ופונים לטיפול זוגי. הכמות ההולכת ועולה של זוגות הפונים לעזרה מעלה חשש מפני הקשיים שהמלחמה הציפה או העצימה וכן אפשרות לגל גירושין בעקבות המלחמה.

אז אם נרצה להכנס קצת יותר לעובי הקורה על שתי מגמות הפוכות אלו, השאלה המתבקשת היא כיצד קורה שאותן נסיבות מביאות לתוצאות כה הפוכות?

המלחמה יוצרת מצבי לחץ קיצוניים המשפיעים באופן שונה על זוגות, מה שמוביל לשתי תגובות מנוגדות:​

1. חיזוק הקשר והגברת הילודה ("בייבי בום"): במצבי סכנה, אנשים רבים מחפשים קרבה ואינטימיות כדי להתמודד עם החרדה והמתח. הצורך בחום אנושי ובתחושת ביטחון מוביל זוגות להתקרב זה לזה, מה שמתבטא בעלייה בקיום יחסים אינטימיים ובהריונות. תופעה זו, המכונה "בייבי בום", נצפתה לאחר מלחמות ומשברים בעבר, כאשר תחושת האיום הקיומי מגבירה את הרצון להמשכיות ולחיזוק התא המשפחתי.  

2. החרפת מתחים והובלה לגירושין ("זוגיות-טראח"): מנגד, המתח והחרדה הנלווים למלחמה יכולים להעצים מתחים קיימים בין בני זוג. פרידות ארוכות שנכפו על שני בני הזוג בשל תקופות שירות או מילואים ארוכות, ואילצו כל אחד מהם להתמודד עם אתגרים קשים אך שונים מאד במהותם, הרצון הטבעי שבן/ת הזוג יבינו ויתמכו בכל מה שהאחר עבר ויהיו שם עבורם, בזמן שבפועל בת/ן הזוג לא פנויים עדיין לכך או חסרי כלים גם להכיל את הקשיים של עצמם וגם של בני זוגם, התמודדות עם פחדים כלכליים וביטחוניים, והבדלים בדרכי ההתמודדות עם הלחץ, עשויים להוביל לעימותים ולהחלטות על פרידה או גירושין. במצבים כאלה, הקשיים שהיו קיימים קודם לכן מתגברים, והמלחמה משמשת כזרז להחלטות משמעותיות ביחסים.

   
   

   נדמה כי המלחמה הנוכחית הוסיפה קושי נוסף שזוגות לא הכירו ממצבים בטחונים קשים שידעה מדינת ישראל: במלחמות/מבצעים קודמים חיילים נקראו לתקופת זמן מוגדרת וחזרו לאחר מכן לשגרה, עם כל הקושי שנלווה לכך לאחר אובדן חברים, פציעות ועוד. במלחמה הנוכחית, מאז ה-7/10, זוגות לא מצליחים לחזור לשגרה בשל קריאות חוזרות ונשנות לשוב לתקופות מילואים ממושכות, וכך קורה שעד שהזוג הצליח לייצב מחדש את הספינה, אחרי תקופה קצרה הכל מתהפך שוב ו"הלא נורמלי" הופך ל"נורמלי", כך ששוב כל אחד מבני הזוג מתמודד עם מצבי אתגר ומשבר שונים לחלוטין זה מזה, מבלי יכולת להעזר ולהשען זה על זו, והסוף לא נראה באופק והחשש מעוד צו 8 כשבן הזוג כבר חזר הביתה מונף מעל לראשם.

3. 
   

התגובות השונות נובעות מהבדלים אישיים, מאפייני הקשר הזוגי, והנסיבות הייחודיות של כל זוג. בעוד שחלק מהזוגות מוצאים במצבי לחץ הזדמנות להתקרב ולהתחזק, אחרים חווים אתגרים המובילים לריחוק ולהחלטות על סיום הקשר.​

אם נתבונן על המגמה ההפוכה, ההחלטה של זוגות להביא ילדים לעולם בעיצומה של מלחמה עשויה לנבוע ממספר גורמים פסיכולוגיים עמוקים:​

1. חיפוש משמעות והמשכיות: במצבי עימות ואיום קיומי, אנשים שואפים למצוא משמעות וליצור תחושת נצחיות. הבאת ילד לעולם נתפסת כהצהרה על אמונה בעתיד וכרצון להבטיח המשכיות, גם מול חוסר הוודאות.​

2. חיזוק הקשר הזוגי: המתח והחרדה בתקופות מלחמה יכולים לעורר צורך באינטימיות ובקרבה. עבור זוגות מסוימים, החלטה להביא ילד משמשת כאמצעי לחיזוק הקשר והתחושה של אחדות מול האתגרים.​

3. תגובת התמודדות עם סטרס: במצבי לחץ, אנשים מחפשים דרכים להתמודד עם החרדה. עבור חלקם, התמקדות ביצירת חיים חדשים מספקת תחושת שליטה ומסגרת חיובית בתוך הכאוס.​

4. השפעות חברתיות ותרבותיות: בחברות מסוימות, ישנה ציפייה חברתית להגיב למצבי משבר באמצעות חיזוק התא המשפחתי והקהילתי, מה שעשוי לעודד הבאת ילדים לעולם.​

חשוב לציין שהתגובות למצבי מלחמה משתנות בין אנשים וזוגות, ותלויות בגורמים אישיים, תרבותיים וחברתיים.​

​ההחלטה להביא ילדים לעולם בתקופות מלחמה עשויה לנבוע מהרצון לחזק את הקשר הזוגי ולהתמודד עם תחושות חוסר הוודאות. עם זאת, מחקרים ארוכי טווח אינם מספקים עדויות חד-משמעיות לכך שהולדת ילדים בתקופות אלו מחזקת את הקשר הזוגי. בפועל, הממצאים מצביעים על כך שהלחצים והאתגרים הנלווים למלחמה ולהורות בתקופות אלו עלולים להוביל למתחים נוספים במערכת היחסים.​

לדוגמה, מחקר שפורסם בPMC  נמצא כי בני זוג של חיילים המוצבים בתנאי מלחמה נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות פסיכיאטריות ולקשיים בהיקשרות לתינוק . המחקר הדגיש את הצורך בתמיכה חברתית כדי להתמודד עם אתגרים אלו.

בנוסף, סקירה שיטתית ומטא-סינתזה שבחנו את ההשפעה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) הקשורה ללידה על מערכות יחסים זוגיות, זיהו כי PTSD או סימפטומים של PTSS הקשורים ללידה יכולים להשפיע על הקשר הזוגי, הכוללים נושאים כמו רגשות שליליים, חוסר הבנה ותמיכה, אובדן אינטימיות, ומתח ביחסים.  עם זאת, חלק מהזוגות דיווחו על התחזקות הקשר בעקבות החוויה. ​

בואו לא נתבלבל. בעוד שהבאת ילדים לעולם בתקופות מלחמה יכולה להיתפס כניסיון לחיזוק הקשר הזוגי ולהתמודדות עם תחושות חוסר הוודאות, מחקרים מצביעים על כך שהאתגרים והלחצים הנלווים למצב זה יכולים להוביל למתחים נוספים במערכת היחסים. לכן, חשוב לזוגות לשקול את ההשלכות הפוטנציאליות ולקבל תמיכה מתאימה בעת קבלת החלטות מסוג זה.​

האם הזוגות האלו שמים, שלא במודע, משקל רב מדי על כתפי הרך הנולד?

​כל זה הוביל אותי לבדוק נושא נוסף: לעיתים, שלא במודע, אנו שמים על כתפי הרך הנולד תפקיד כבד מדי על כתפיו עוד לפני שהחל את חייו העצמאיים בעולם זה (מהיום שתובנה זו היכתה בי, הפסקתי לכתוב בברכות להולדת התינוק/ת "שיביא לביתכם שמחה ואהבה", "שיהיה קרן אור בחייכם" ועוד. לא, לאף תינוק אין את היכולות לעשות זאת ואין שום סיבה שגם בלא מודע נצפה זאת ממנו/ה). ההחלטה להביא ילדים לעולם במהלך מלחמה עשויה לנבוע מהרצון לחזק את הקשר הזוגי ולהביא תקווה לעתיד.  עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שהלחצים והטראומות הנלווים למצב מלחמה יכולים להשפיע על ההורים ולהוביל להעברת מתחים לא מודעים לילדיהם.​

השפעות על הילדים:

• בריאות נפשית:  מחקרים מראים כי ילדים שנולדו במהלך או לאחר מלחמה נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות נפשיות, כגון חרדה, דיכאון והפרעות פוסט-טראומטיות. ​

• התפתחות רגשית:  המתחים והלחצים שחווים ההורים יכולים להשפיע על הקשר עם הילד, מה שעשוי להוביל לקשיים בהתקשרות ובפיתוח אמון בסיסי. ​

העברת מתחים בין-דורית:

מחקרים בתחום האפיגנטיקה מצביעים על כך שטראומות ולחצים שחווים ההורים יכולים לגרום לשינויים גנטיים שעוברים לדורות הבאים, מה שעשוי להשפיע על הבריאות הנפשית והפיזית של הילדים והנכדים. ​

אני ממליצה להורים לקחת לתשומת ליבם כי למרות שבעוד שהבאת ילדים לעולם בתקופות מלחמה יכולה להיתפס כהבעת תקווה וחיזוק הקשר הזוגי, חשוב להיות מודעים להשפעות הפוטנציאליות על הילדים.  הורים צריכים לשקול את האתגרים והלחצים הנלווים ולהיות ערים לצורך בתמיכה נפשית, הן עבור עצמם והן עבור ילדיהם, כדי למזער את ההשפעות השליליות האפשריות.​

אז כן, אנו נלחמים במידה מסויימת בצורך אינסטינקטיבי אבולוציוני להמשיך את החיים על אף הכל כהבעת תקווה והמשכיות. אך אולי ניתן להציע לזוגות עוד אופציות להתמודדות עם חווית המוות הנושבת משדות הקרב?

1. טיפול ותמיכה מקצועית: פנייה לפסיכולוגים או מטפלים המתמחים בטראומה יכולה לסייע בעיבוד החוויות והרגשות הקשים.  טיפול זה מספק מרחב בטוח לביטוי רגשות ופיתוח כלים להתמודדות.​

2. השתתפות בקבוצות תמיכה: הצטרפות לקבוצות שבהן אנשים חולקים חוויות דומות מאפשרת תחושת שייכות והבנה. שיתוף והתבוננות בחוויות של אחרים יכולים להקל על תחושת הבדידות.​

3. פעילויות יצירתיות:  עיסוק באמנות, כתיבה או מוזיקה מאפשר הבעה רגשית ועיבוד חוויות בדרכים לא מילוליות. פעילויות אלו מספקות מוצא לרגשות ומסייעות בהפחתת מתח.​

4. מעורבות בקהילה והתנדבות:  תרומה לקהילה או סיוע לאחרים יכולים להעניק תחושת משמעות ולחזק את תחושת הערך העצמי. מעורבות כזו מסייעת בהסטת המיקוד מהכאב האישי לעשייה חיובית.​

5. פעילות גופנית ומדיטציה: פעילות פיזית סדירה וטכניקות הרפיה כמו יוגה או מדיטציה מסייעות בהפחתת מתח וחרדה, ומשפרות את הרווחה הנפשית.​

חשוב שכל זוג ימצא את הדרכים המתאימות לו להתמודדות, ויקבל תמיכה מקצועית במידת הצורך.​

ומהצד השני אנחנו חשים היטב כיצד הקליניקות שלנו מתמלאות בעת הזו בזוגות במשבר, וחלקם כבר על סף גירושין. איך אפשר להסביר את הרצף שבו אנחנו רואים את ההשפעות השונות של מצבי לחץ קיצוניים על מערכות יחסים, כך שמחד זוגות בוחרים בחיים על ידי הולדת ילד נוסף ומצד שני זוגות אחרים קורסים אל חוויה של סיום, כמו מוות, של הקשר, של העבר המשותף, של כל מה שהיה ביניהם?

הבאת ילדים לעולם ("בייבי בום"):

• חיפוש משמעות והמשכיות: במצבי איום, זוגות מסוימים שואפים ליצור חיים חדשים כהצהרה על אמונה בעתיד וכאמצעי לחיזוק הקשר הזוגי.​

• הגברת האינטימיות: הצורך בקרבה רגשית ופיזית גובר, מה שמוביל להחלטה להביא ילדים.​

משברים זוגיים וגירושין:

• העצמת מתחים קיימים: המלחמה מגבירה לחצים כלכליים, רגשיים ומשפחתיים, מה שעלול להחריף קונפליקטים קיימים ולהוביל למשברים.​

• תגובות התמודדות שונות: הבדלים בדרכי ההתמודדות עם לחץ בין בני הזוג יכולים ליצור תחושת ניכור וריחוק.​

ההבדלים בתגובות נובעים מגורמים כמו איכות הקשר לפני המשבר, יכולת התמודדות אישית, ותמיכה חברתית. זוגות עם תקשורת פתוחה ותמיכה הדדית עשויים למצוא במצבי לחץ הזדמנות להתקרב, בעוד שאחרים עלולים לחוות התרחקות.​

הבנת המורכבות הזו מדגישה את הצורך בתמיכה מקצועית לזוגות בתקופות משבר, כדי לסייע להם לנווט את האתגרים ולמצוא דרכים לחיזוק הקשר או להיפרדות מכבדת, בהתאם לנסיבותיהם האישיות.​

בנוסף לכך, לעומת מלחמות בעבר שהתקיימו בחזית בלבד ולא בעורף, כאן גם הסבים והסבתות ומערכות התמיכה הטבעיות נמצאות גם הן בתוך חווית המלחמה ומתמודדות עם אתגרי המצב הבטחוני, חוסר הודאות, התמודדות עם אזעקות, חשש לתכנן חופשות ועוד. הדבר גורם להיחלשות התמיכה הזמינה לזוגות, מה שמגביר את הלחץ והמתח במערכות היחסים.​

השפעות מרכזיות של החלשות מערכות התמיכה על זוגות:

1. הגברת תחושת הבדידות והעומס: בהיעדר תמיכה משפחתית מספקת, זוגות נאלצים להתמודד לבד עם האתגרים היומיומיים, מה שמוביל לעומס רגשי ופיזי מוגבר.​

2. החרפת מתחים קיימים: הלחץ הנוסף עשוי להעצים קונפליקטים קיימים בין בני הזוג, ולהוביל לתקשורת שלילית ולתחושת ריחוק.​ 

3. פגיעה בתפקוד ההורי: היעדר תמיכה מהמשפחה המורחבת מקשה על ההורים לספק סביבה יציבה ותומכת לילדיהם, מה שמגביר את המתח במשפחה.​ 

דרכי התמודדות מומלצות:

• חיפוש תמיכה חלופית:  פנייה לחברים, שכנים או קבוצות תמיכה קהילתיות יכולה לסייע במילוי הפער שנוצר מהיעדר התמיכה המשפחתית.​

• תקשורת פתוחה בין בני הזוג: שיתוף רגשות ודאגות בצורה כנה מסייע בחיזוק ההבנה ההדדית והפחתת המתח והסתקרנות לגבי כל פתרון טכנולוגי או אחר שיכול לסייע בהתמודדות עם המציאות יוצאת הדופן הזו.

• פנייה לייעוץ מקצועי: טיפול זוגי או משפחתי יכול לספק כלים להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים ולחזק את הקשר הזוגי .

בשורה התחתונה, הבנת ההשפעה של היחלשות מערכות התמיכה וקבלת המצב החדש לצד הפעלת אסטרטגיות התמודדות מתאימות יכולים לסייע לזוגות לצלוח את התקופה המאתגרת הזו.​

השפעת מערכות תמיכה על שיעורי גירושין בתקופות משבר:

• תמיכה חברתית ויציבות זוגית:  מחקרים מצביעים על כך שתמיכה חברתית חזקה קשורה להפחתת הסיכון לגירושין.  זוגות המקבלים תמיכה מהסביבה הקרובה מצליחים להתמודד טוב יותר עם לחצים ומשברים, מה שתורם ליציבות הקשר. ​

• הקשר בין תמיכה חברתית ובריאות נפשית:  בקרב חיילים, נמצא כי אלו שחוו גירושין לאחר תקופות שירות צבאית ממושכות, ובפרט בעת מלחמה, דיווחו על רמות נמוכות יותר של תמיכה חברתית, מה שמעיד על הקשר בין תמיכה חברתית לבריאות הנפשית וליציבות הזוגית. ​

השפעות תקופת הקורונה כדוגמה:

במהלך מגפת הקורונה, זוגות רבים התמודדו עם לחצים מוגברים בשל בידוד חברתי, אי-ודאות כלכלית ושינויים בשגרה היומית.  מחקרים הראו כי בתקופה זו חלה עלייה בשיעורי הגירושין, במיוחד בקרב זוגות שחוו ירידה בתמיכה החברתית. ​

סיכום:

מערכות תמיכה יציבות הן גורם מגן משמעותי עבור זוגות בתקופות משבר. זוגות הנהנים מתמיכה חברתית חזקה נוטים להתמודד טוב יותר עם אתגרים ולשמר את יציבות הקשר, בעוד שהיעדר תמיכה כזו עשוי להגביר את הסיכון למשברים זוגיים ואף לגירושין.​

בתחילת המלחמה אכן הושם דגש רב במאמרים, סדנאות, פורומים ועוד לעזור לנשים כיצד לקבל את הגברים החוזרים משדה הקרב, ומאוחר יותר היה ברור כי הנשים היו לא פחות בשדה הקרב של החיים והדגש הוסט גם להבנה והתייחסות לצרכיהן של הנשים שחוו/ות מילואים חוזרים ונשנים של בעליהן. ואולי צריך לחזור ולהדגיש זאת על מנת שלא כל העול יפול על הזוג עצמו, שבסופו של דבר שניהם עברו ועוברים (יש עשרות אלפי חיילים שנמצאים כבר בסבב רביעי וחמישי של מילואים) אלא עוד גופים יסייעו להם בדרכים שונות לצלוח את המשבר המתמשך הזה?

הצורך בהרחבת התמיכה החיצונית:

כדי לסייע לזוגות להתמודד עם המשבר המתמשך, חשוב שגופים וארגונים שונים יציעו תמיכה מותאמת:​

1. תוכניות ייעוץ וטיפול זוגי:  הקמת מרכזי ייעוץ המספקים סיוע מקצועי לזוגות המתמודדים עם לחצים הנובעים מהמצב הביטחוני.​

2. קבוצות תמיכה קהילתיות:  ארגון מפגשים בהם זוגות יכולים לחלוק חוויות ולהעניק תמיכה הדדית, מה שיכול להפחית תחושות בדידות.​

3. הדרכות וסדנאות: העברת סדנאות המעניקות כלים להתמודדות עם מתחים ולחצים, ושיפור התקשורת הבין-זוגית.​

הבנת הצרכים הייחודיים של שני בני הזוג והצעת תמיכה מתאימה יכולים לסייע בשימור וחיזוק הקשר הזוגי בתקופות מאתגרות אלו.​

וכמובן, לחיי הבייבי-בום, הצד הקצת יותר חיובי של תמונת חיינו המורכבת בשנה וחצי האחרונות..

הבום טראח שאנו מתחילים לחוות כעת ביתר שאת, שנה וחצי מאז 7/10/23