
אתם כל כך לא לבד!
בפסיכולוגיה המודרנית נוטים לדבר על "עצמי כוזב" - False Self מול עצמי אמיתי True Self ואין ספק כי בקליניקה זה נושא שלעיתים האדם מגדיר זאת כמטרת הטיפול ולעיתים זהו דפוס שמתגלה תוך כדי התהליך. אז גם אם יש יתרונות מסויימים בהצגת "עצמי כוזב" (אולי התחושה שאני יותר נאהב, יותר חזק, יותר חכם וכו') ברוב המקרים האדם מרגיש שהוא לא מביא את האני האמיתי שלו לחזית הבמה, ולא פעם זה אף מתחבר לתחושה של "סינדרום המתחזה" (ועל כך בפוסט אחר).
מדוע אנשים מפתחים דפוסי ריצוי?
דפוסי ריצוי (People-Pleasing) אינם מתפתחים סתם כך – לרוב הם נובעים מצורך רגשי עמוק שמושרש בילדות, בחוויות חיים או במבנה האישיות. אנשים שמרצים אחרים לא עושים זאת מתוך בחירה מודעת, אלא כי למדו שזה עוזר להם לשמור על אהבה, אישור או ביטחון רגשי.
הסיבות המרכזיות להתפתחות דפוסי ריצוי:
1️⃣ ילדות עם דגש על "להיות טוב" ולהימנע מקונפליקטים
🔸 ילדים שלומדים שהם זוכים לאהבה ולהכרה רק כשהם "טובים", צייתנים ונעימים עשויים להפנים שריצוי אחרים הוא הדרך לקבל אישור.
🔸 אם ילד חווה ביקורת כשהביע דעה שונה או כשניסה להציב גבולות, הוא עלול ללמוד שעדיף לשתוק ולרצות כדי להימנע מדחייה.
2️⃣ גדילה בסביבה ביקורתית או תובענית
🔸 אנשים שגדלו עם הורים או דמויות סמכות שתמיד דרשו שלמות, עשויים לפתח צורך לרצות אחרים מתוך פחד מתגובה קשה או תחושת "אני לא מספיק טוב".
🔸 אם הילד למד שהדרך להרגיש אהוב היא להיות בדיוק מה שההורים מצפים ממנו, הוא עלול להמשיך את הדפוס גם בחייו הבוגרים.
3️⃣ ילדות במשפחה לא יציבה רגשית
🔸 ילדים שגדלו עם הורים רגשיים מאוד, בלתי צפויים או עם נטייה להתפרצויות, מפתחים לעיתים את דפוס הריצוי כדרך להרגיע את ההורה ולמנוע קונפליקטים.
🔸 למשל, אם הילד חווה הורה שמתעצבן בקלות, הוא עלול ללמוד לשים את הצרכים שלו בצד ולהתמקד ב"להרגיע" את ההורה כדי לשמור על שקט בבית.
4️⃣ טראומות נטישה, דחייה או חרדת נטישה
🔸 אנשים שחוו דחייה משמעותית בילדות או בבגרות עשויים לפתח פחד חזק מאובדן קשרים.
🔸 הריצוי הופך לדרך להבטיח שאחרים לא יעזבו אותם, מתוך אמונה שאם יהיו נוחים ונעימים – לא יינטשו.
5️⃣ דימוי עצמי נמוך ותלות באישור חיצוני
🔸 אדם שמרגיש שאין לו ערך עצמי פנימי יציב, עלול לחפש אישור מאחרים כדי להרגיש שהוא "שווה משהו".
🔸 כאשר הערך העצמי מבוסס רק על מה שאחרים חושבים, הריצוי הופך לכלי הישרדותי שמונע תחושת חוסר ערך.
6️⃣ פחד מקונפליקטים ואי-נעימות
🔸 אנשים שמפחדים מעימותים רואים בריצוי דרך למנוע כעס, ריבים או דחייה.
🔸 לרוב, זה נובע מחוויות עבר שבהן קונפליקטים הובילו לכאב או לתגובה קשה מצד הסביבה.
7️⃣ חוויות של דיכוי חברתי או תרבותי
🔸 בחלק מהחברות והתרבויות, במיוחד אצל נשים, מצופה להיות "נחמדים", "נעימים" ו"לא לעורר בעיות".
🔸 כשילדים (ובמיוחד ילדות) שומעים שוב ושוב שכעס או הצבת גבולות זה דבר "לא יפה" – הם לומדים שריצוי הוא הדרך להיות מקובלים ואהובים.
האם ריצוי הוא בהכרח דבר רע?
לא תמיד! יש הבדל בין ריצוי ממקום בריא לבין ריצוי כפייתי שמוביל לאובדן העצמי.
✔ ריצוי בריא – לדעת להיות מתחשב, אדיב וגמיש במערכות יחסים, אך מבלי לאבד את עצמך.
❌ ריצוי מזיק – כשאדם שם את עצמו בצד, מדכא את צרכיו ומסכים לדברים שלא מתאימים לו רק כדי לרצות אחרים.
איך להשתחרר מדפוסי ריצוי ולחיות יותר באותנטיות?
💡 להיות מודעים לדפוס – לשים לב מתי ולמה אנחנו מרצים.
💡 לתרגל "לא" ולשים גבולות – להבין שזכותנו לסרב ושזה לא הופך אותנו לאנשים רעים.
💡 לפתח ערך עצמי פנימי – ללמוד להעריך את עצמנו ללא תלות באישור מאחרים.
💡 להתמודד עם פחד מדחייה – להבין שלא כולם חייבים לאהוב אותנו, וזה בסדר.
💡 לבחון מחדש אמונות ישנות – האם באמת "צריך לרצות" כדי להיות אהוב? או שזו רק אמונה שהושרשה בילדות?
איך דפוסי ריצוי פוגעים באותנטיות?
✅ הסתרת דעות ורגשות אמיתיים – אנשים מרצים נוטים לא לומר מה שהם באמת חושבים או מרגישים, כדי לא להכעיס או לאכזב אחרים. עם הזמן, זה מוביל לנתק מהאמת הפנימית שלהם.
✅ בחירות שמבוססות על ציפיות חיצוניות – במקום לבחור לפי הערכים והרצונות שלהם, מרצים מקבלים החלטות שמותאמות למה שאחרים רוצים או מצפים מהם. זה יכול להשפיע על תחומים כמו קריירה, זוגיות ואפילו סגנון חיים.
✅ חשש מקונפליקטים ומגבולות אישיים – אנשים שמרצים מתקשים לומר "לא", מה שגורם להם להסכים לדברים שפוגעים בהם, לא מתאימים להם, או מתישים אותם.
✅ אובדן תחושת העצמי – כשהאדם עסוק כל הזמן בלספק אחרים, הוא עלול לאבד קשר עם מי שהוא באמת – מה הוא אוהב, מה הוא רוצה ואילו צרכים יש לו.
✅ תחושת תסכול והצטברות כעסים – ריצוי מוגזם עלול לגרום לאדם להרגיש לא מוערך, מנוצל או מותש, מה שעלול להוביל להתפרצויות כעס או לתחושת ריקנות.
✅ תחושת חוסר אותנטיות וחוסר סיפוק – כאשר אדם לא חי לפי רצונותיו האמיתיים, הוא עלול להרגיש חוסר סיפוק וחוסר משמעות, כי הוא לא באמת חי את החיים שלו אלא חיים שמוכתבים על ידי אחרים.
שורה תחתונה: דפוסי ריצוי מתפתחים כהגנה פסיכולוגית כדי לזכות באהבה וביטחון, אך בטווח הארוך הם מרחיקים אותנו מהאותנטיות שלנו. כשהם הופכים לאוטומט שפוגע בנו, כדאי לזהות אותם, ללמוד להציב גבולות ולחזק את הערך העצמי שלנו – כי מגיע לנו לחיות לפי מי שאנחנו באמת, ולא לפי מה שאחרים מצפים מאיתנו. 🚀
コメント