טיפול בגישת CBT

בעבר הלא רחוק עולם הטיפול הפסיכולוגי התבסס בעיקר על גישת הפסיכואנליזה שהתפתחה ממחקריו של זיגמונד פרויד ועמיתיו. טיפולים אלו היו ארוכים וממושכים, התבססו בעיקר על אירועי עבר בחייו של המטופל וניתוח משמעותם, העמיקו לעולם התת-מודע ולילדותו של המטופל, הוריו וסביבתו וחילקו את נפש האדם באופן מלאכותי מעט לשלושה חלקים עיקריים: האיד (החלק הייצרי), הסופר אגו (עולם המצפון והערכים הנעלים) והאגו שמחבר בין חלקים אלו לבין המציאות בה האדם חי. גישה זו, הידועה גם בשם "הגישה הדינאמית" נותנת מקום לדינאמיקה התוך נפשית הנעה בין חלקים אלו ונותנת מקום רב גם לגישה הפסיכו-סקסואלית של פרויד אשר שמה דגש רב על שלוש תקופות מרכזיות בחייו של אדם: התקופה האוראלית, התקופה הפאלית והתקופה האנאלית, והשלכות של תקופות אלו (ובפרט אם עלו קשיים בזמן התפתחות הילד בתקופה זו) על המשך חייו.

לעומת גישות אלו התפתחו בעשורים האחרונים גישות נוספות, אשר צמחו בד בבד עם התפתחות מדעי הרפואה בכלל ומדעי המוח בכלל.

Cognitive Behavioral Therapy - CBT  או בשמה בעברית פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, היא גישה "צעירה" יחסית, אשר קיבלה תיקוף ואישור מדעי על ידי אין סוף מחקרים אקדמיים אשר השוו בין שיטות טיפול שונות בעיקר בנושאים כגון חרדות, פוביות, טראומות, דכאון, מחשבות אובססיביות ועוד, והוכיחו שוב ושוב את יעילותה של גישה זו על פני גישות אחרות. יתרונותיה הבולטים של הגישה הינה בהיותה קצרת מועד, התמקדות ב"כאן ועכשיו", יצירת קשר טיפולי עמוק ודיאלוג מתמיד בין המטפל והמטופל ומבוססת על פרוטוקולים ברורים הבנויים בשיטתיות תוך כדי ביצוע מטלות טיפוליות שהמטופל מבצע בביתו בין טיפול לטיפול, על מנת להביא לתוצאה המיוחלת בצורה מיטבית וקצרה ככל האפשר. לאבות הגישה נחשבים הפסיכיאטר אהרון בק והפסיכולוג אלברט אליס, למרות שעוד שנים רבות קודם לכן נעשו בעולם מחקרים ונסיון לבסס גישה טיפולית מסוג זה.

CBT מבוסס על שילוב בין טיפול קוגניטיבי (שינוי תפיסת המציאות של המטופל עקב אמונות ומחשבות אוטומטיות מגבילות אשר הובילו להפרעות רגשיות ומצוקה נפשית) לבין טיפול התנהגותי המאפשר למטופל לתרגל התנהגויות חדשות בהתאם לאמונות החדשות שהוא מתרגל ומפתח. CBT מסייע למטופל לפתח דפוסי חשיבה-רגש-התנהגות בריאים, גמישים ופתוחים המותאמים למציאות בשטח, להבדיל מ"המציאות" ש"נרשמה" בעבר במוחו של המטופל בעת חרדה, מתח או סטרס. דפוסים חדשים אלו מסייעים בהגברת הבטחון העצמי, הפחתת הצורך בשליטה ופרפקציוניזם, הפחתת המחשבות הטורדניות ועוצמת הרגשות הקשים האופיינים למצבים שתוארו לעיל.