האם גם אתם בזוגיות רווית ביקורתיות?

אחת התופעות שאני פוגשת בקליניקה בלי סוף היא ביקורתיות, בין אם זו ביקורתיות שמופנית כלפי העצמי ובין אם זו ביקורת ושיפוטיות המופנית כלפי בן/בת הזוג. בטיפול זוגי התכונה הזו עלולה להיות קשה מנשוא עד מפרקת את הזוגיות ודורשת התייחסות בפני עצמה. אך לפני הכל, עצרתי היום על מנת לשאול את שאלת הבסיס - מדוע? כמו הרבה תכונות אופי אחרות, למה יש כאלו בינינו שביקורתיות הופכת להיות אחת מהתכונות שמאפיינות אותם יותר מאנשים אחרים?

את השאלה "מדוע אנשים ביקורתיים" אפשר לפרק למספר רבדים, תלוי בהקשר (חברתי, אישי, תרבותי, רגשי). הנה כמה סיבות נפוצות לכך שאנשים נוטים להיות ביקורתיים:

1.      הגנה עצמית

לעיתים ביקורתיות היא מנגנון הגנה. אדם שמבקר אחרים עסוק בהפניית תשומת הלב החוצה — במקום להרגיש פגיע או להתמודד עם חולשותיו, הוא שופט את הסביבה. זה נותן תחושת עליונות זמנית או שליטה.

2.      הפנמה של דמויות סמכותיות

אדם שגדל בסביבה בה הייתה ביקורתיות רבה (למשל, הורה שיפוטי או מערכת חינוכית תובענית), עשוי להפנים את הדפוס הזה ולהפוך למבקר בעצמו — כלפי אחרים וגם כלפי עצמו.

3.      ציפיות לא ממומשות

אנשים לעיתים מבקרים אחרים כשהם לא עומדים בציפיות — בין אם אלו ציפיות מציאותיות או פנטזיות לא מודעות. במקרים כאלה, הביקורת היא ביטוי לאכזבה, תסכול או חוסר שליטה.

4.      חוסר מודעות עצמית

לפעמים אנשים פשוט לא שמים לב שהם ביקורתיים. זה הפך לדפוס תקשורת אוטומטי עבורם. הם עשויים לחשוב שהם "כנים" או "ישירים", אבל בפועל הם פוגעים או שופטים בלי לשים לב.

5.      תרבות וסביבה

בחלק מהתרבויות או המשפחות, ביקורת נתפסת ככלי לשיפור, לאהבה אפילו — "אם אני מעיר לך, זה כי אכפת לי". כך נוצרת נורמה שביקורת היא דבר מקובל ואפילו רצוי.

6.      תחושת ערך עצמי ירודה

לעיתים אנשים עם ערך עצמי נמוך מרגישים שהם צריכים להקטין אחרים כדי להרגיש שווים או טובים יותר. ביקורתיות היא דרך "להתאזן" פסיכולוגית (אך זמנית ולא יעילה בטווח הארוך).

7. ביקורת כסוג של שליטה

   כשאחד מבני הזוג מעביר ביקורת אין סופית על האחר, על מעשיו, התנהגותו, לבושו, ניהול לוח הזמנים שלו, בחירותיו וכיו"ב, באופן מודע או לא מודע הוא מעביר מסר של "אני יודע/ת יותר טוב ממך מה נכון" ומעביר מסר של שליטה בבית וביושביו, שבמקרים חמורים וקיצוניים גם מלווה במסר של עונש צפוי למי שלא ישמע או יציית לביקורת, והעונש יכול להיות לעיתים גם שתיקות ארוכות ו/או קונפליקטים שלצד השני אין שום דרך לצאת מהם "צודק".

ביקורת יכולה להיות סוג של מנגנון הגנה

ביקורת (במיוחד כשהיא שלילית, עוקצנית או תוקפנית) יכולה להיות מנגנון הגנה פסיכולוגי. זהו אמצעי לא מודע שאנשים משתמשים בו כדי להתמודד עם תחושות פנימיות לא נוחות, כמו חוסר ביטחון, פחד מדחייה, תחושת נחיתות או כאב רגשי.

איך זה עובד?

כאשר אדם מרגיש איום פנימי — למשל, תחושת כישלון, בושה, או חוסר ערך — הוא עשוי להשליך את הרגשות הללו החוצה דרך ביקורת. במקום להרגיש "אני לא מספיק טוב", הוא פונה כלפי חוץ ומעביר את התחושה הזו אל האחר:

"הוא טיפש", "היא עושה את זה לא נכון", "מה פתאום הם חושבים שזה מוצלח?"

כך האדם שומר על תחושת שליטה או על דימוי עצמי, לפחות באופן רגעי. זה מאפשר לו להרגיש עליונות, סדר, או צודקות במקום פגיעות.

סוגים של מנגנוני הגנה שקשורים לביקורת:

• השלכה (projection): ייחוס של רגשות פנימיים שליליים לאחרים. למשל, "הוא עצלן", כשבעצם האדם עצמו מרגיש חסר מוטיבציה.

• הזדהות עם התוקפן (identification with the aggressor): מי שנפגע מביקורת חוזר על אותה התנהגות כלפי אחרים — כדי להרגיש חזק ולא חלש.

• ביקורת עצמית (internalized criticism): לפעמים אדם מבקר את עצמו שוב ושוב כדי להקדים ביקורת מהעולם — "אם אני אהיה קשה עם עצמי, אף אחד אחר לא יוכל לפגוע בי".

אבל חשוב להבדיל:

לא כל ביקורת היא מנגנון הגנה. לפעמים זו פשוט תגובה עניינית, רצון לשפר, או חלק מדיאלוג בריא. ההבדל המרכזי הוא בטון, מטרה והקשר רגשי.

אז איך ביקורת "משרתת" את האדם?

1.      שליטה בסביבה

ביקורת נותנת לאדם תחושת שליטה. כשמשהו לא מתנהל כמו שהוא רוצה, הביקורת "מסדרת" את המציאות — גם אם רק באופן זמני.

"אם אני אעיר לה, אולי היא תפסיק לעשות את זה..."

2.      הגנה על פגיעות

לפעמים ביקורת נועדה להרחיק כאב. כשהאדם מרגיש מאוים, לא בטוח בעצמו או לא מקבל מענה לצרכים שלו — הוא מבקר במקום להיחשף.

במקום להגיד "אני פגוע", הוא יגיד "למה את ככה תמיד?"

3.      תחושת ערך עצמי

עבור חלק מהאנשים, במיוחד כאלה עם דימוי עצמי נמוך, ביקורתיות כלפי אחרים יוצרת תחושת עליונות:

"אני רואה מה לא בסדר אצלם, אז אולי אני כן בסדר."

זו דרך עקיפה להרגיש "יותר", במקום להתמודד עם תחושת "פחות".

4.      ניסיון לתקן או לשפר

לפעמים הביקורת באה באמת ממקום של אכפתיות. האדם מרגיש שמשהו חשוב לו נפגע — אז הוא מנסה לתקן דרך הערה או ביקורת. הבעיה היא שבמקום לעורר הקשבה, זה בדרך כלל יוצר התנגדות.

5.      הפנמה של דמויות עבר

אדם שגדל בבית ביקורתי עלול לשחזר את הדפוס — זה מוכר לו, זו השפה שהוא מכיר. הוא "משרת" את הדמות שהפנים (הורה, מורה וכו'), ובלי לשים לב — מדבר אל אחרים (או לעצמו) באותה צורה.

כלומר, הביקורת היא מסכה:

היא מסתירה משהו עמוק יותר: צורך שלא נענה, פחד, פצע ישן, צורך בשליטה או קריאה לאהבה.

והאתגר?

ללמוד להקשיב למה שמתחת לביקורת — גם כשזה יוצא עוקצני או תוקפני. כי כשמבינים מה הצורך האמיתי – אפשר לדבר אותו באופן שמקרב במקום שמרחיק.

הקשר בין ביקורת מאסיבית והפרעת אישיות כפייתית טורדנית (OCD)

לעיתים בהחלט יש קשר – ואפילו קשר עמוק – בין ביקורת מאסיבית לבין הפרעת אישיות כפייתית טורדנית (OCPD – Obsessive Compulsive Personality Disorder).

חשוב להדגיש: מדובר על OCPD, שהיא הפרעת אישיות, ולא על OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) שהיא הפרעת חרדה. שתיהן שונות מאוד.

אז מה הקשר?

1.      פרפקציוניזם מוקצן

אנשים עם OCPD שואפים לשלמות בצורה נוקשה, וכשהמציאות לא עומדת בציפיות הגבוהות שלהם – הם נוטים לבקר את עצמם ואת סביבתם. הביקורת נועדה לנסות "להחזיר את הסדר" לעולם שנחווה ככאוטי או מאיים.

"זה לא מספיק טוב", "למה עשית את זה ככה?", "הכול חייב להיות לפי הכללים."

2.      תפיסת עולם דיכוטומית: נכון / לא נכון

בעלי מאפיינים כפייתיים רואים דברים בשחור־לבן. אם משהו לא נעשה "נכון", הוא שגוי. זה הופך כל חריגה מהשיטה שלהם למשהו שדורש "תיקון" – לרוב דרך ביקורת.

3.      צורך עז בשליטה

ביקורת מאסיבית היא דרך לשמור על שליטה – על אחרים, על סיטואציות, על חרדה פנימית. הביקורת היא לא סתם – היא נובעת מהפחד שדברים "יחליקו" או יתפרקו אם לא יהיו בדיוק כמו שצריך.

4.      קושי באמפתיה ובגמישות רגשית

אנשים עם OCPD מתקשים לעיתים לראות דברים מנקודת מבט של האחר. הם מאמינים שיש דרך "נכונה" אחת — והיא הדרך שלהם. לכן, כאשר מישהו אחר פועל אחרת, זה נחווה כסטייה – ואז מגיעה הביקורת.

5.      הפנמה של ביקורת עצמית קשה

רבים מהם מחזיקים קול פנימי ביקורתי מאוד, שאותו הם מפנים גם כלפי חוץ. הם חיים במתח תמידי של "לא לטעות", והביקורת כלפי אחרים משקפת את הביקורת הפנימית שהם עצמם חווים.

אז מה אפשר להבין מזה?

ביקורת מאסיבית יכולה להיות סימפטום של עומק נפשי – של חרדה, פרפקציוניזם, צורך בשליטה, ופגיעות עצמית. במקרים של OCPD זו ממש צורת חיים שמובנית באישיות – לא רק הרגל תקשורתי.

חשוב לדעת: לא כל פרפקציוניסט הוא בעל הפרעת אישיות כפייתית טורדנית (OCPD) אבל יש ביניהם חפיפה מסוימת.

בואו נצלול ונעשה סדר 👇

הבחנה בין:

🔹 פרפקציוניזם "בריא" או תפקודי

זו תכונה. לא הפרעה.

איך זה נראה:

• האדם שואף למצוינות, אבל יודע להתגמש כשצריך.

• יש לו סטנדרטים גבוהים, אבל הוא לא נשבר כשהם לא מתממשים.

• הביקורת העצמית קיימת, אבל לא משתקת.

• מסוגל להעריך גם את הדרך, לא רק את התוצאה.

מה מניע אותו: רצון להצליח, להתפתח, להגשים את עצמו .יש בו גם מידה של חמלה כלפי עצמו.

 OCPD הפרעת אישיות כפייתית טורדנית

דפוס אישיות נוקשה, נרחב ומתמשך, שמפריע לתפקוד ולמערכות יחסים.

איך זה נראה:

• פרפקציוניזם מוקצן שפוגע בתפקוד: משימות לא מסתיימות כי הן "לא מושלמות".

• עיסוק אובססיבי בסדר, חוקים, שליטה וארגון – עד כדי כך שזה בא על חשבון גמישות, הנאה או אינטימיות.

• ביקורתיות קשה – כלפי עצמו וכלפי אחרים.

• קושי באמפתיה, עקשנות, צורך שדברים ייעשו "כמו שצריך".

• אנשים סביבו מרגישים שלא משנה מה יעשו — זה אף פעם לא מספיק טוב.

• לרוב אין מודעות לבעיה – האדם רואה את דרכו כ"נכונה", והבעיה היא באחרים.

מה מניע אותו: חרדה עמוקה. פחד מטעות, מכאוס, מאובדן שליטה. יש תחושה שאם הוא לא יפקח ויבקר – משהו נורא יקרה.

איך מבדילים בפועל?

קריטריון	פרפקציוניסט "בריא"	OCPD
גמישות	כן	כמעט לא
מודעות עצמית	גבוהה	לרוב נמוכה
יכולת ליהנות מההצלחה	קיימת	לא באמת – הכול חייב להיות "עוד"
יחס לביקורת	פתוח ללמידה	חווה ביקורת כהתקפה
השפעה על מערכות יחסים	לרוב מינורית	ניכרת, יוצרת מתח וביקורתיות

ואם אני או מישהו קרוב אליי שם?

במקרה של OCPD טיפול במיוחד פסיכותרפיה דינמית או CBT מותאם יכול מאוד לעזור — גם ביצירת מודעות, גם בריכוך הביקורת, וגם בפיתוח חמלה עצמית וגמישות.

מה ההבדל בין ביקורת הרסנית לבין ביקורת בונה

ביקורת בונה – מאופיינת ב:

1.      כוונה חיובית

המטרה היא לעזור, לשפר, לקדם. יש בה אכפתיות, רצון לתרום.

"אני חושב שאם תנסי להוסיף עוד דוגמה בסוף, זה יחזק את המסר שלך."

2.      שפה ממוקדת, מכבדת ועניינית

לא תוקפת את האדם, אלא מתייחסת להתנהגות או לעשייה.

"המצגת שלך הייתה מעניינת, אבל אולי כדאי לדבר לאט יותר – יהיה קל יותר לעקוב."

3.      ממוקדת וניתנת ליישום

יש בה משהו פרקטי. אפשר להבין ממנה מה לעשות אחרת.

4.      שומרת על איזון

לעיתים כוללת גם התייחסות לחוזקות – מה כן עבד, מה היה טוב. זה יוצר תחושת איזון, ומפחית התנגדות.

ביקורת הרסנית – מאופיינת ב:

1.      כוונה שלילית או לא מודעת

לעיתים נובעת מכעס, תסכול, צורך לשלוט או לפרוק רגשות. המטרה הרבה פעמים היא לא לעזור – אלא "להוציא קיטור", להקטין או לבטא עליונות.

2.      שפה פוגענית או שיפוטית

פונה כלפי האדם ולא רק כלפי מה שעשה.

"את לא מבינה כלום", "זה פשוט גרוע", "ככה לא עושים שום דבר רציני."

3.      לא ממוקדת ולא מועילה

לעיתים כללית מדי או מעורפלת, כך שקשה להבין מה בדיוק הבעיה ומה אפשר לשפר.

4.      משאירה את הצד השני בתחושת חוסר ערך

גורמת לאשמה, בושה או הגנה עצמית – במקום להניע לשינוי.

כלל אצבע:

ביקורת בונה = תקשורת. ביקורת הרסנית = התקפה.

איך נותנים ביקורת בונה בצורה חכמה

לתת ביקורת בונה בצורה חכמה זו ממש אמנות, אבל גם מיומנות נרכשת שאפשר ללמוד ולשפר. העיקרון המנחה:

ממיקוד במה שלא בסדר -  להתמקדות במה חשוב לי, ואיך אפשר לשפר – מבלי לפגוע.

7 עקרונות זהב איך עושים את זה נכון:

1.      התחל בכוונה ברורה וטובה

כשאת/ה ניגש ממקום של רצון לשפר או לשתף (ולא "להעיר"), זה כבר נשמע אחרת.

"אני משתף את זה כי חשוב לי שנרגיש טוב כשאנחנו עובדים יחד / חיים יחד / מדברים על דברים..."

2.      התמקד בהתנהגות, לא באדם

ביקורת על התנהגות = ניתן לשנות.ביקורת על האישיות = נחווה כהתקפה.

❌ "אתה לא אכפתי."

✅ "כששכחת להתקשר, הרגשתי לא חשובה."

3.      שימוש בשפה אישית – "אני מרגיש ש..."

ברגע שאת/ה מדבר על עצמך, ולא עליו/עליה – אין האשמה, רק שיתוף.

"אני מרגישה מוצפת כשאני לבד עם כל הסידורים. חשוב לי שנחלק את זה יותר."

4.      היה ממוקד, ברור ופרקטי

אל תגיד "את תמיד ככה..." אלא – מה בדיוק קרה, ומה היית רוצה שיקרה אחרת.

"אתמול כשנשארו הכלים בכיור, זה הכביד עליי. נוכל לקבוע חלוקת תורנות?"

5.      תוסיפו גם חיזוק

איזון בין ביקורת לשבח יוצר פתיחות.

"אני ממש מעריכה את זה שאתה משתדל לעזור – וזה עושה לי טוב. אם נוכל גם לדבר על מה שקשה לי – זה יהיה מדהים."

6.      תנו מקום לתגובה

ביקורת היא דו־שיח, לא מונולוג. תני לו/לה לדבר, להסביר, להגיב.

"איך אתה רואה את זה?""האם גם לך זה מרגיש ככה?"

7.      טיימינג וטון הם הכול

אל תעבירו ביקורת כשיש מתח גבוה או כשאת/ה בעצמך טעון/ה. תבחרי\ו רגע רגוע, ולדבר בטון נעים. לפעמים זה יותר חשוב מהמילים עצמן.

דוגמה קטנה להשראה:

❌ "למה אתה אף פעם לא עוזר עם הילדים?"

✅ "אני מרגישה לבד בהתארגנות בערבים, וזה מתיש אותי. זה יהיה לי ממש לעזר אם תוכל לקחת את ההשכבה הערב. איך זה נשמע לך?"

מדוע שאלות המתחילות ב"למה", בהקשר של ביקורת, לעולם לא עובדות?

1. זה מעורר הגנה אוטומטית כשמישהו שואל אותך "למה שכחת?" או " למה אתה לא מקשיב לי"  המוח שומע: "אתה טועה, תצדיק את עצמך עכשיו!" ואז האדם נכנס למצב של התגוננות או תקיפה נגדית.

2. זה נשמע כמו חקירה, לא כמו שיחה "למה" מעלה תחושה שמישהו עומד לדין. אפילו אם הכוונה הייתה להבין – הטון יוצא חוקר, שיפוטי, שואל "מה לא בסדר אצלך?".

3. זה מתמקד בעבר, לא בפתרון במקום להתקדם קדימה – זה גורר אותנו אחורה, לעבר ניתוחים, תירוצים והצדקות.

למה ביקורת כל כך הרסנית בזוגיות?

היא תוקפת את האדם, לא את ההתנהגות

גם אם הביקורת התחילה מכוונה טובה, היא נתפסת כהאשמה או שיפוט:

אתה אף פעם לא מקשיב", "את עקשנית", "למה את תמיד עושה עניין מכל דבר?"

כשהמסר תוקף את הזהות או העצמי שלנו קשה מאוד להקשיב לו.

יוצרת מעגל של הגנה ותגובה

כשאחד מבקר, השני מרגיש מותקף → הוא מתגונן, נסגר או תוקף חזרה → ואז המבקר מרגיש שלא מקשיבים לו → ומגביר את הביקורת. מעגל שקשה לצאת ממנו בלי תקשורת מודעת.

שחיקה של תחושת הביטחון בקשר

ביקורת מתמשכת מערערת את התחושה ש"אני אהוב כמו שאני".היא יוצרת תחושה של חוסר קבלה, חוסר ערך — וזה פוגע באינטימיות.

הצטברות של "פצעי מיקרו"

לפעמים לא מדובר בצעקות או דרמות — אלא בהמון הערות קטנות, טון סרקסטי, עיניים מתגלגלות. אלה "עקיצות יומיומיות" שעם הזמן מצטברות כמו קוצים בלב.

 חשוב להבין:

ביקורת היא לא הדרך להשפיע. כשהיא מגיעה ממקום של תסכול – היא אולי פורקת רגע את הרגש, אבל לא משנה את המציאות.לעומת זאת, תקשורת מקרבת (רגש + צורך + בקשה) – דווקא כן יכולה לחולל שינוי אמיתי.

אז מה כן? 

חזרו לשבעת כללי הזהב כמקום להתחיל בו. תמיד אפשר לקרוא עוד, לקבל ייעוץ והכוונה פרטניים ולגדול ולצמוח בהקשר זה של תקשורת אפקטיבית ומקרבת במקום ביקורתיות ושיפוטיות. .

שיהיה לכם בהצלחה!