top of page

מועדים לשמחה? לאו דווקא אצל הרווקים


ללכת לבית כנסת לבד ולחזור לבד, גם אם הכבישים עמוסים אנשים שחוזרים יחד עמך הביתה, לשבת סביב שולחן החג (שוב) לבד, בלי בן זוג, או בת זוג, גם אם אתה מוקף אנשים זוהי חוויה שרק מי שעוברה יודע כמה קשה היא, ואם בשבת מדובר על התמודדות של 25 שעות וזהו נגמר, חוזרים לשגרה הברוכה ונעלמים בתוך ההמון, בחגים ומועדים קשה להסתתר, וקשה לנפש עוד יותר להתמודד עם חשיפתה לאמת המכאיבה, שעוד שנה עברה, התפללת, צמת, השטחת על קברי צדיקים, נסעת לאומן וחזרה שלוש פעמים, עשית פעמיים סבבי תהילים, זה המתפלל על חברו נענה תחילה ו... והנה גם השנה עברת את החג הזה בהוד רווקותך הזוהרת.

מרתק – איך התחלנו ברווקים וברווקות ששרדו עוד חג ארוך בבדידותם, והגענו ל"מעיישה", לתכלס: כיצד הם קורעים את השמיים בתפילה למען ימצא שידוכם, ובכך עוזרים לקב"ה לשבור את ה"קשה" של ים סוף, כי מסתבר כי כשם שים סוף נקרע לשבילים שבילים לפי השבטים - כך גם זיווגך, בטח אם הוא לא זיווג ראשון, צריך תפילות רבות על מנת למצאו בין כל השבילים, בין הדרכים השונות בהן הלכתם, בין הפחדים שכבר טיפחת ופיתחת בדרך מפגישות שלא צלחו, משידוכים שנגמרו במפח נפש, מעוד זיווג שחשבת שהנה הנה ממש משורש נשמתך, מאותו ענף ממש – ולא, גם הוא לא האחד; איזה בלבול גדול ונורא; "השמיעני בבקר חסדך כי בך בטחתי הודיעני דרך זו אלך כי אליך נשאתי נפשי" (תהלים יג ה).

כ"ג בניסן תשעה

12.04.15

http://mame.kikar.co.il/99947.html

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page