מועדים לשמחה? לאו דווקא אצל הרווקים
בראשית במדרש רבה, סח, ד, מסופר על מטרונה (גברת) שבאה אל רבי יוסף בר חלפתא ושואלת אותו מה עשה הקב"ה מאז ששת הימים בהם ברא את העולם ועד עכשיו. עונה לה ר' יוסף; יושב ומזווג זיווגים. נפלא בעיני אותה מטרונה כיצד אפשר לברוא עולם בשישה ימים בלבד, אך לוקח כל כך הרבה זמן לזווג זיווגים, ועל כך עונה לה ר' יוסי: "אם קלה היא בעיניך קשה היא בעיניו כקריעת ים סוף".
מרתק – איך התחלנו ברווקים וברווקות ששרדו עוד חג ארוך בבדידותם, והגענו ל"מעיישה", לתכלס: כיצד הם קורעים את השמיים בתפילה למען ימצא שידוכם, ובכך עוזרים לקב"ה לשבור את ה"קשה" של ים סוף, כי מסתבר כי כשם שים סוף נקרע לשבילים שבילים לפי השבטים - כך גם זיווגך, בטח אם הוא לא זיווג ראשון, צריך תפילות רבות על מנת למצאו בין כל השבילים, בין הדרכים השונות בהן הלכתם, בין הפחדים שכבר טיפחת ופיתחת בדרך מפגישות שלא צלחו, משידוכים שנגמרו במפח נפש, מעוד זיווג שחשבת שהנה הנה ממש משורש נשמתך, מאותו ענף ממש – ולא, גם הוא לא האחד; איזה בלבול גדול ונורא; "השמיעני בבקר חסדך כי בך בטחתי הודיעני דרך זו אלך כי אליך נשאתי נפשי" (תהלים יג ה).
כ"ג בניסן תשעה
12.04.15
http://mame.kikar.co.il/99947.html