עזר כנגדו

בס"ד אתה נכנס לקליניקה וכהרגלי אני קודם כל מחפשת לראות את עיניך ביודעי שהם כבר יספרו לי חלק גדול על המקום בו נמצאת היום נשמתך. אבל היום אני לא מצליחה לתפוס את עיניך. כל כך הרבה זמן אני מלווה אותך ומכירה כמעט כל נים ונים בשפת הגוף שלך, אבל היום ראיתי שם משהו חדש. התיישבת במהירות במקומך וכמעט מייד זרקת לעברי שאלה. מדהים איזה עוצמה יש למילים; לשאלה הזו היה משקל של סלע. אבל בעצם כל מה ששאלת היה לכאורה שאלה תמימה: "תגידי טרי, מה זה "עזר כנגדו"?

הסלע נחת היישר אל תוך ידי, וכהרגלי רציתי לענות כיהודיה טובה בשאלה – מדוע אתה שואל? אך אתה הקדמת אותי ואמרת שהפעם אתה רוצה לשמוע את תשובתי קודם. איך אפשר לענות לשאלה כזו כשגם כמי שמאוהבת בחומש "בראשית" יודעת שלא על הפסוקים של בריאתם של אדם וחווה אתה מדבר, אלא אתה מבקש לקבל ממני אישוש לפחד גדול שהתגנב לליבך ולכיוון התיקון.

אני מגששת את דרכי בזהירות. מתחילה לספר לך על הפסוקים הרלוונטים מבראשית א' כו-כז: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם." אני עוצרת ואומרת לך שכאן לא מסתים הסיפור. משהו שם לא עבד נכון. יש סיפור נוסף והוא מופיע בבראשית ב' יח: יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ". חז"ל דרשו את הצירוף "עזר כנגדו": "אם זכה - עזר, ואם לא זכה – כנגדו" (בראשית רבה י"ז ג). אני שוב עוצרת ושואלת אותך אם משהו בהבדל העצום שבין שני הסיפורים הללו של בריאת הזוג הראשון בעולם מהדהד בתוכך, אך אתה שוב מחזיר לי את הכדור.

למרות שאני מאד אוהבת לשלב בעבודתי בין הפסיכולוגיה המודרנית לבין מקורות היהדות העמוקים והמתוקים מדבש, דווקא היום אני חוששת מהעוקץ. אני לוקחת לעצמי נשימה עמוקה ומתפללת לקב"ה שינחה אותי למענה הנכון ומקבלת תשובה לחזור למקורות. טרי, תנשמי. תחזרי לכל המפרשים שאת מכירה ויודעת כבר בעל פה. את יודעת מה ההבדלים בין שני הסיפורים, ובעיקר מדוע מופיע הפסיק הזה בין המילה "עזר" לבין המילה "כנגדו". השם, אני ממש צריכה אותך כאן עכשיו איתי בקליניקה, תדייק אותי במילים, תחבר אותי לכוונה העמוקה מאד שלך כאשר החלטת בראשית לברוא את הזוג הזה ביחד, בצלמך, ולאחר מכן יש שם כבר סיפור רגשי של בדידות קיומית המצריכה ממך לפעול ולתת תשובה לאיש הבודד הראשון בתבל; אשה שתעמוד מולו, שיראו זה את עיני זה, שיקשיבו, שיעזרו זה לזה. אלוהים שלי, זה לא הולך להיות טיפול פשוט.

וכשגמרתי לספר לך את סיפור בריאת הזוג הראשון בעולם, התחלת לספר לי את הסיפור שלך. סיפור של זוגיות רבת שנים שבה אט אט אתה חש כסוג של טראומה, שהאישה שאיתך לא עומדת לצידך או מולך אלא נגדך, אך לא במובן התנכ"י אלא בפשט – לא מקבלת את עצותיך, מתנגדת לדבריך, עושה מה שהיא רוצה למרות דעתך, עד שהגיעה הסטירה שהוכיחה לשניכם שמה שטענת לאורך זמן רב התברר כנכון. נזק כלכלי עצום ורב ומפח נפש גדול לשניכם. לו רק היתה שומעת, לו רק לא היתה נגדי. את המחשבות שלך אתה לא צריך לומר לי, אני שומעת אותם דרך כל שפת הגוף שלך.

לנגד עיני חזרת להיות האדם הראשון בעולם בו לכל חייה כבר נמצא בן זוגה למעט הוא, המתהלך לו לבד בעולם (ואולי זו רק אשלייה, כי בת זוגו היתה מחוברת לו מאחורי גבו על פי מדרשים שונים. אך ברגע זה ממש צורת החיבור הזו עובדת לא טוב עבורך. הלא אתה רוצה לראות אותה איתך במלוא מובן המילה.)

כשעיבדנו ביחד את כל מה שקרה ביניכם במהלך השנים, הבנו שלאורך שנים חשבת שתזכה בהערכה וכבוד בזוגיות שלכם על ידי כך שתוכיח שוב ושוב כמה אתם חכם וצודק. אבל מה שעשית בפועל השתלטת על כל חלקה טובה בביתכם, היית דומיננטי וצדקן, מתווכח ומוכיח ללא יכולת להרפות, רוצה להראות כמה אתה חכם – אולי כך תזכה לאהבה שלא קיבלת בילדותך. אך בפועל הרחקת מעליך את הקרובים לך ביותר, וגם אותה. היא הבינה שבמילים היא לא תנצח אותה, אלא דווקא בשתיקות ובבניית המרחב הפרטי שלה לשם (אולי) לא תוכל להכנס. וכן, היא לא מנוסה ומפולפלת כמוך, אולי גם לא חכמה בעסקים במובנים מסויימים, אך היא רצתה ללמוד ולעשות דברים בדרכה. והיא גם טעתה בדרך, ללא ספק, אך לא פחות משאתה טעית לא פעם כשרצית לעשות דברים בעסקים בדרכך.

וכעת, כשהתגלתה המעילה, אתה מתחיל רק להפנים מה קרה לכם. עכשיו אתה רוצה שהיא תודה בטעות שעשתה, ובעיקר על כך שלא הקשיבה לך, אך בעיקר מתחיל להבין למה היא התרחקה כל כך ממך.

ואני חושבת בליבי שאולי אבינו שבשמים שיושב ומזווג זיווגים שם בשמים, רוצה את שניכם נגדו, כלומר בשפה התנכ"ית – מולו. תביטו אליו, הרימו עיניכם לשמיים, הרי הוא זה שאמר "לא טוב היות האדם לבדו", ולכן "אעשה לו עזר", אך כשאני כרגע יחד איתך ברגעים האלו בקליניקה אני חוזרת שוב לפסיק המופיע אחרי המילה עזר, ומתפללת שבתפקיד "נגדו" הפעם יהיה זה הקב"ה; התמונה של שניכם עומדים חבוקים, מרגישים את חווית ה"עצם מבשרו", מול זה שיצר אתכם בעל ואשה.

בורא עולם שמוליך אותך במסע הזה שלך הביא אותך למקום הזה בחייך, שכרגע כל כך קורע את נשמתך בדרך המדוייקת שלו על מנת ללמד אותך שיעור חשוב בזוגיות. ואני מסיימת את הפגישה שלנו עד שבוע הבא בהודייה גדולה להשם שאיפשר לי לעבור יחד איתך שיעור מאלף בזוגיות. "עזר כנגדו" בפרשנות אישית חדשה; היא היתה זקוקה לך כעזר כנגד, כחבר, כידיד, ולאו דווקא כמחנך או בתפקיד הצודק הנצחי, מאפשר מרחב מחיה, מקשיב ומאפשר לאחר לגדול ולצמוח, בדיוק כמו שאתה צריך עזר כנגד, אשה אוהבת שיכולה להקשיב לך לא מכורח אלא מרצון ומאהבה, ושניכם ביחד כנגד הקב"ה מאפשרים גם לו מקום, לשמוע את קולו בתוך העשייה הנצחית שלכם. כמו שסיוון רהב מאיר כתבה השבוע בדיוק מופלא: לעשות ואז לשמוע את המשמעות האמיתית והעמוקה של העשייה, ואז גם למצוא אהבה וחיבה כלפי העשייה המשותפת שלכם, זה כנגד זה. עזר כנגד - נעשה ונשמח!.

פורסם באתר אש התורה:

http://www.aish.co.il/c/seen/414816153.html?s=show