מיומנה של פסיכולוגית במשבר הקורונה

קמתי הבוקר ומצאתי עצמי מסתובבת לי בין כותלי הבית לפחות עשר דקות בתחושה כבדה ואיני מוצאת עצמי. יצאתי למרפסת, כמו שאני מתחילה את הבוקר כל יום עם הקפה שאני אוהבת לראות את הנוף ופתאום תפסתי את עצמי: וואו, פשוט לא יאומן. איך במקום להתחיל את היום בברכת "מודה אני" הכה אהובה עלי, מחשבותי נדדו אוטומטית ל"מה יהיה", "אוףףף", "איזה באסה". והנה מייד התברר לי מדוע הגיעו מייד התחושות הקשות!

לקח לי כמה שניות, מודה, להתעשת ולהתאפס,לקחת כמה נשימות על מנת להרפות את כל הגוף והנפש הדרוכים, להיות לרגע עם התחושות הלא טובות הללו ואז לאפשר להן להשתחרר ולהתחיל לברך על כל הטוב והיש בחיי ברגע הזה, ביום הנוסף הזה שנשמתי חזרה לכאן בחמלה ובאמונה רבה של הקב"ה שיש לי תפקיד בעולם הזה לפחות לעוד 24 שעות. מישהו מאמין בי שיש לי כאן *היום* תפקיד למלא? זה ענק! זה נותן לי כח להאמין בעצמי שחייבת להיות משמעות ליום הנוסף הזה בחיי!

לקחתי את ברכות השחר, ותוך כדי נשימות עמוקות ומרגיעות הרחבתי אותן עוד ועוד: אני מודה על כך שאני כרגע נושמת, שליבי פועם, שרגלי מהלכות, שיש לי קפה לשתות, מים בברזים, לחם לאכול. מודה אני על הילדים המופלאים הללו שיש לי, על המשפחה, על היכולת לעזור לאנשים בכישורים שרכשתי במהלך חיי, אני מודה על הרגע הזה בו הכל בסדר, באמת הכל בסדר, ואת הרגע הזה אני רוצה לחיות במלואו, הכי טוב שיש, כאן ועכשיו, כי באמת באמת אף פעם - גם בלי קשר לקורונה - לאיש אין מושג מה יקרה ברגע הבא.

אני יודעת היטב כי המוח שלי מבקש שליטה וודאות - אך איני יכולה לתת לו זאת כעת, וחוץ מתכנונים קטנים שנערכתי אליהם במספר תרחישים לתקופה הקרובה אין לי יכולת לשלוט ברוב מה שקורה בעולם שבחוץ, אז לימדתי את עצמי להבחין בין מה שאני יכולה לשלוט בו לבין מה שלא וזה מאפשר לי רוגע ואפשרות לפחות לשלוט על העולם שבפנים כמיטב יכולתי.

אז זו המנטרה שאימצתי לי מאותו רגע ואילך וזה מלווה אותי כל היום:

זו לא השמחה שגורמת לנו להיות בהכרת הטוב, אלא הכרת הטוב גורמת לנו שמחה🌺😃💝

ועוד הוספתי ואמרתי לעצמי: שחררי את כל מה שאינך יכולה לשלוט בעולם שבחוץ, ותעבדי על העולם הפנימי שלך שיהיה באנרגיות טובות, בשמחה, בהודיה ובברכה על כל מה שיש ונוכח בעולמך ברגע הזה בכל ותחזרי לפרופורציות (ועל כך בפוסט אחר, כי זו כבר היתה תובנה מטלטלת הרבה יותר).

שמעתי והקשבתי לעצמי וחזרתי לטפל באחרים לאחר שטיפלתי בעצמי והחזרתי לעצמי נשמתי בחמלה באמונה רבה שאעשה את היום הזה הכי טוב שיכול להיות לעצמי ולכל סובבי.