דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום (משלי ג'  י"ז)

כשהמוזות רועמות התותחים שותקים. ולא בכדי, כי מי בכלל צריך תותחים בימים אלו כשחיצי המילים הנורים בין המגזרים השונים בציבור הישראלי חורצים ופוצעים יותר מאלפי טילים? מתוך ראיון יפהפה שהתפרסם השבוע עם הרב מוני אנדר מחב"ד מצאתי השבוע פסקה שדיברה אלי יותר מכל; "יומיים חלפו. הדלקת נרות בביתה של משפחה חילונית מקסימה בגבעתיים. קבלת הפנים האוהדת דרשה ממני תשובה ניצחת למה אני (שוב פעם אני! מה יהיה הסוף איתי?!) מֲגלה נשים לאחורי האוטובוס. עניתי לבעל הבית שכבר הרבה זמן לא נסעתי באוטובוס, אבל מעניין למה הוא לא שואל אותי אם קניתי לאשתי תכשיט לחנוכה. "מה הקשר", הוא שאל?. "אותה תורה", עניתי, "שאסרה עלי ליהנות משירתה של אישה שאיננה אשתי, דורשת ממני גם לקנות לה תכשיט חדש לכל חג, להאכיל את בעל החיים ש(אין) לי ל

פוסטים אחרונים
ארכיון
תגיות
No tags yet.