ארי היה בן שנתיים וארבעה חודשים כשנולד אחיו הצעיר עידן. הפנטזייה ההורית שלי בזמן ההריון לקחה אותי רחוק ככל האפשר למחוזות בהם שני מלאכים קטנים מתרוצצים בביתי, משחקים, משתובבים, מתגוששים, חולקים ביחד חברים וחוויות ומעצימים את חווית המשפחתיות של כולנו. אבל זו לא הייתה רק פנטזיה – זו גם הייתה המציאות המשפחתית בה התנסיתי עם ילדי הגדולים, נור ואור אשר נולדו בהפרש של שנתיים זה מזה וחלקו מערכת יחסים אמיצה ומשתפת, להנאת כולנו.. אבל ארי תכנן לי קצת אחרת... לידתו של עידן עוררה בו מתח ר

וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי, משליך גיטרה ואבי עלי צורח, ואימי אומרת "זה החוטא שלי", ולוקחת אותי לטיול מנחם מול ירח. זכרונות הן פיסות הפאזל הראשונות אשר מרכיבות אט אט את אישיותנו. הזכרונות, כמה מוזר, ולמרות שאיש מעולם לא ראן, בנויים כמיכלים של מידע מסוגים שונים, צורות, ריחות, טעמים, קולות. מפתיע, אך מסתבר כי מרבית הזכרונות שלנו מקודדים בשל ההבט הרגשי המסויים אשר נלווה לאותו אירוע. וכיוון שהזכרונות מכילים בתוכם מימד כה משמעותי של רגשות, הרי שיש להם השפעה אדירה על ה

יום חורפי נעים למדי, ואני פוסעת מהורהרת בעירי לכיוון הקניון. אני מביטה-לא-מביטה בעולם שמסביבי ומחשבות רבות מתרוצצות לי בראש. עולם הפסיכולוגיה ועולם היהדות והעולם הנרחב של חקר המוח – שלושה עולמות שמעסיקים אותי מאוד בימים אלה – ערב רב של מושגים שמתערבלים במוחי ולובשים ופושטים צורה כקליידוסקופ בלתי נראה. כל העת תובנות חדשות, ומיד אחריהן אין סוף שאלות, ושוב צורות ומלבושים, ושוב תובנות ושוב שאלות. וכך בעודי פוסעת לאיטי שקועה במחשבותיי, לאחר תפילת שחרית, אני רואה מרחוק את עגלות הקש

תרבות הסלפי מגלמת את אחד מאותם פרדוקסים תרבותיים אנושיים כאשר אנשים מתנהגים באופן כלשהו ומאידך כמעט כולם מגנים את אותו מעשה. ההרגל הזה שנטבע ברובנו שבו אנשים מתעדים עצמם בטיולים, מתעדים חברים, מתעדים מסעדות בהן אכלו ואפילו את המנות עצמן, מתעדים רגעים קסומים של מסיבות וחגיגות, חוויות של חופש וים, מצלמים עצמם בדיוטי פרי ואז במטוס ואז רגע אחרי הנחיתה ועוד ועוד פיסות חיים נפלאות, אותה תרבות שרובנו הפכנו להיות חלק ממנה, והיא חלק מאיתנו, עדיין נתפסת במקומות רבים כתרבות רעה וחולנית,

לזרא לי מהיכן הגיעה המילה "מושלמת" לשפה העברית, אולם מרגע שהגיעה, הפכה לקיר אליו מתנפצות הטובות שבנשמות, הטובות שבבנות, הטובים שבימינו ובחיינו. שאלתי תלמידי חכמים; הגידו נא לי – היש בתורה כולה את המילה מושלם? והקרוב ביותר שהגענו היה פירוש רש"י לתיאורו של משה, אולם גם זה היה בפרשנויות ולא במקור המקראי עצמו. המילה מושלמת מציינת לכאורה העדר פגמים, מצויינות, איכות יוצאת דופן הבאה לכלל שלמות. בין שאר הקשיים עמם מגיעים אלי מטופלי לקליניקה, הוא חוסר היכולת לקבל את עצמם כפי שהם, או א

מספרים על יצחק רבין ז"ל שהיה "ביישן" גדול. שהיה מסמיק בקלות ונמנע ככל האפשר מאירועים חברתיים - למעט אלו בהם לא היתה לו ברירה מתוקף תפקידו. אולם נטייה זו לא מנעה ממנו להגשים את עצמו. לחרדה חברתית יש שמות רבים וטווח רחב של התבטאויות. יש אנשים המצליחים להתמודד עם "ביישנותם" בדרך יעילה, ותכונה זו אינה מפריעה להם לנהל חיים מלאים ועשירים, אך יש אנשים שלא. מהי חרדה חברתית? כיצד היא באה לידי ביטוי? ואיך מתמודדים איתה? מסביבנו מהלכים, חיים ונושמים, אנשים רבים שלמרות כישוריהם ואישיותם

"אמא!!!!" – נשמעת צרחה קולנית במיוחד מחדר הילדים – "יהודה מציק לי", ואת, היודעת שעוד רגע העניינים יגלשו להם למהומת אחים חסרת מעצורים אצה רצה לך מקצה הבית להפריד בין הניצים ולהשכין שלום בית... אז כן, נכון, מריבות אחים אינן פוסחות כמעט על אף משפחה, ואין הורה שיוצא פטור ממצוות השכנת שלום בין ילדיו... אולי דווקא בזמן החופש, כשהילדים שוהים כל כך הרבה ביחד, היחסים הקשים בין האחים מתבטאים ביתר שאת. קנאת אחים מוזכרת לא מעט בתורה; קין והבל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו ועוד, אך העובדה שאנו מ

הוא מגיע אלי לקליניקה, צעיר, חתיך, מנסה דקות ארוכות להסביר לי את בעייתו ללא הצלחה מרובה. התחיל חוג יוקרתי באוניברסיטה, והפסיק. לימודים שהיו יכולים להביא אותו למקצוע יוקרתי ששכר נאה מאד בצידו. עובד פה, עובד שם, מצליח, אך לא מאושר. החברים שלו שמחים איתו כי הוא תמיד זורם ולא תקוע. יושב מולי – עצוב. מבטו מלווה תקווה שאולי אצליח להבין את בעייתו, שאוכל לעזור לו לצאת לדרך חדשה. אני מזמנת אותו לעצום עיניים, ולהתחיל עמי מסע קסום בדמיון, עד שאנו מגיעים לארץ שממנה הגיע. לארץ הזו לא קורא

הגננת של רוני, בת החמש, התחילה לשים לב שרוני, ילדה חברותית ומלאת שמחת חיים, הולכת והופכת מופנמת יותר ויותר, מסתגרת בפינת הבובות במשחקי דמיון ודוחה נסיונות של חברותיה לשעבר לשתפה במשחק. כששרי, אמא של רוני, באה לקחתה מהגן היא סיפרה לה על דאגתה לרוני. פניה של האם התכרכמו, והיא הבטיחה להתקשר לגננת בערב ולדבר על המקרה. הסתבר כי הוריה של רוני נמצאים בהליכי גירושין כבר מזה שנה, והאב נמצא בשלבי עזיבת הבית. לא רק זאת, אלא שהמחלוקות בין ההורים על חלוקת הרכוש, הסדרי הראייה, ורגשותיהם הק

חג החנוכה מעורר בכולנו את התקווה לניסים שיקרו לנו בזמן הזה כפי שה' עשה לאבותינו בימים ההם. מעין אירועים, שנראים לכאורה לא אפשריים לחלוטין, שישנו את תמונת חיינו מקצה לקצה. אך החג הזה יכול גם להוות השראה להתבוננות בניסים היומיומיים שמתחוללים לנגד עינינו, מבלי שניתן להם תשומת לב מיוחדת, או שנחגוג אותם בהדלקת נרות מלאי הוד והדר. 1. נס הילדים: הקב"ה העניק לנו את ההזדמנות לתת חיים לנשמות קטנות ויקרות. זה לא מובן מאליו ופשוט, נס ההתעברות, נס הלידה, נס גידול הילדים, נס חיוכם וצחוקם ש