הקשיבו למדרש יפהפה; שאלו חכמים - איזה פסוק בתורה כולה הוא החשוב ביותר? אמר אחד הרבנים: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י'ט י'ח). לדעתו, ברור שמטרת התורה כולה לשפר מערכות יחסים בין אישיות. רב אחר הציע את "ואהבת את ה' אלוקיך בכלל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו' ה'). מבחינתו הדגש נח על הקשר בין האדם לאלוקיו. אך הרב האחרון המצוטט התייחס לקורבן התמיד; "את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" (במדבר כ'ח ד') תהו המפרשים מה הטעם לבחירה בפסוק זה? דעתם לא באה להמעיט בחשיבות הצורך לאהוב את אלוקים או את בני האדם, אולם הם העמיקו ודרשו כי ערכים אלו אינם מתקיימים אם אנו לא מגיעים להכרה בצורך להקריב מעצמנו למען הדברים החשובים בחיינו על בסיס יומיומי. זוגיות בין בעל ואשה אינה דומה לשום מערכת
סוף השבוע התקרב וחששה של אילנה שכרעה ללדת הלך והתגבר. היא חשה מצוקה אמיתית עד שפנתה לרופאיה בתחינה: אנא ילדו אותי בניתוח קיסרי על מנת שחס וחלילה לא אלד ביום שישי ה-13 לחודש.. רופאיה שגילו הבנה למצוקתה הקדימו את הלידה והתינוק נולד בשעטו"מ ביום חמישי, יום לפני היום הגורלי... הסיפור, אמיתי לחלוטין, התפרסם לאחרונה (בשינוי שם) בעיתונות היומית וזכה לכותרות מרגשות. רחמי כלפי היולדת שנכנסה למצוקה רגשית כה קשה התחלפו להם במחשבות נוגות על השתרשותם של מנהגים ואמונות זרות בתרבות העם היהודי. הפחדים שאמונות טפלות אלו זורעים בנו גורמים לנו לנהוג כמנהג הגויים מבלי לחשוב או לחקור מקורותיהם. אגדות וסיפורים רבים נקשרו לתאריך הלועזי 13 לחודש שנופל על יום שישי: יורדי ים אינם משיטים ספינתם, אנשים אינם קובעים שמחו
כשהמוזות רועמות התותחים שותקים. ולא בכדי, כי מי בכלל צריך תותחים בימים אלו כשחיצי המילים הנורים בין המגזרים השונים בציבור הישראלי חורצים ופוצעים יותר מאלפי טילים? מתוך ראיון יפהפה שהתפרסם השבוע עם הרב מוני אנדר מחב"ד, מצאתי השבוע פסקה שדיברה אלי יותר מכל: "יומיים חלפו. הדלקת נרות בביתה של משפחה חילונית מקסימה בגבעתיים. קבלת הפנים האוהדת דרשה ממני תשובה ניצחת למה אני מַגְלֶה נשים לאחורי האוטובוס. עניתי לבעל הבית שכבר הרבה זמן לא נסעתי באוטובוס, אבל מעניין למה הוא לא שואל אותי אם קניתי לאשתי תכשיט לחנוכה. "מה הקשר?", הוא שאל. "אותה תורה", עניתי, "שאסרה עלי ליהנות משירתה של אישה שאיננה אשתי, דורשת ממני גם לקנות לה תכשיט חדש לכל חג, להאכיל את בעל החיים ש(אין)לי לפני שאני בעצמי נוגס בארוחה, לשלם
